מתי כדאי לפנות לאבחון פסיכולוגי?

הצורך הראשוני באבחון פסיכולוגי עולה כאשר מתגלעים קשיים או פערים תפקודיים בחיי הילד או המתבגר. הקשיים התפקודיים יכולים להיות בסביבת חיים אחת (למשל רק קשיים לימודיים בביה"ס), או יותר (לדוגמא קושי רגשי או התנהגותי שמתבטא גם בבית, גם בביה"ס, בחוגים שונים אחה"צ, ועוד).

קיימים אבחונים פסיכולוגיים מסוגים שונים, כאשר כל סוג אבחון מותאם לפי התמונה ההתנהגותית והרגשית הספציפית שמראה הילד. על כן, השלב הראשוני שבו פונים ההורים לקליניקה הנו חשוב ביותר לשם סינון וארגון המידע לגבי תמונת הקשיים, ולפיו מוצע סוג האבחון המתאים ביותר. (אגב לא חייב להיות דווקא קושי כטריגר לאבחון, אלא אף "חריגות" לטובה כאשר מדובר לדוגמא באבחון לאיתור מחוננות או לצרכי הדלגה).

אבחון מוקדם ומדויק יאפשר להבין את מקורות הקושי ולקבל המלצות כיצד לפעול למען רווחת הילד וכיצד ניתן לצמצם את הפערים אל מול בני גילו.

דוגמאות לסיבות לפניה לאבחון פסיכולוגי:

הילד חווה קושי חברתי, רגשי או התנהגותי
הילד מתנהג בצורה מדאיגה או לא נורמטיבית
הילד מגלה סימני מצוקה כשלא ברור מקורן
יש צורך לגבש החלטה בנוגע לדרכי טיפול שונים
הילד אינו מגיע בביה"ס להישגים הנראים תואמים את יכולותיו
יש חשש ללקות למידה או להפרעת קשב וריכוז
כאשר עולים קשיים בתקשורת הבין-אישית או בחשד להפרעה בתקשורת.
הילד מתקשה במטלות לימודיות בכלל או בקריאה כתיבה או חשבון בפרט
מצב בו בית הספר או המסגרת החינוכית ממליץ על הערכה פסיכולוגית
במידה ועולה שאלה לגבי התאמת סוג מסגרת חינוכית (רגילה, חינוך מיוחד/ כיתות תקשורת)
בסוגיות בשלות לבית ספר (אבחון בגן חובה), ובביה"ס אבחון מחוננות או הדלגה
כשנעשו כבר אבחונים קודמים ועולה שאלה בדבר אבחנה מבדלת (למשל בין הפרעת קשב לבין הפרעה בספקטרום התקשורתי).

אבחון פסיכולוגי לסוגיו יכול לשמש למספר מטרות:

אבחון פסיכולוגי רגשי יכול לסייע להבין מצוקות של ילדים ומתבגרים, להבין מה מטריד אותם, מה עוצמת הקושי הרגשי ומה ההשלכות בהווה ובעתיד של מצוקה זו. האבחון יכול להוסיף מידע רב מעבר למה שהילד או הוריו מתארים על פני השטח.

אבחון פסיכולוגי מלא יכול לעזור להבין את התמונה הרגשית והקוגניטיבית לפני התחלתו של טיפול פסיכולוגי. במקרים מסוימים האבחון נותן אבחנה ספציפית והמלצות על המשך בחינת טיפול רפואי תרופתי (למשל בהמלצות אבחון לקשב וריכוז או במידה ועולות חרדות קשות).

אבחון פסיכולוגי יכול להתבצע גם ככלי מעקב להערכה ולבחינת טיפול קיים (פסיכולוגי או תרופתי) כשעולה השאלה לגבי יעילות הטיפול.

אבחון פסיכולוגי (קוגניטיבי ורגשי) נותן תמונה לגבי יכולותיו השכליות של הילד לצד מצבו הרגשי ויכול לשמש למטרות של בחירת מסגרת לימודים, או מתן סיוע בית ספרי.

אבחון פסיכו-דידקטי (המורכב מאבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי) יכול לשמש להמלצות להורים ולבית הספר בנוגע לסוגיות רגשיות, לימודיות, סוג מסגרת, התאמות היבחנות ועוד.

אבחון קשב וריכוז יכול לסייע במתן אבחנה או שלילתה של הפרעת קשב וריכוז (למתן האבחנה הסופית או שלילת תחלואה שמקורה גופני יש צורך גם בבדיקת רופא נוירולוג או פסיכיאטר ילדים או רופא התפתחותי שעבר הכשרה בנושא קשב וריכוז)

אבחון אוטיזם נדרש כשעולה שאלה בנושא התקשורת של הילד או המתבגר, או לצורך מעקב לגבי אבחנה בספקטרום האוטיסטי שעלתה בעבר. עמדתי המקצועית בנושא אבחוני תקשורת מגיל הינקות ועד גיל הגן היא כי מומלץ שיתבצעו ע"י צוות רב מקצועי הכולל מעקב במכונים להתפתחות הילד. על כן, בקליניקה מבוצעים אבחונים לגבי ילדים ונוער החל מגילאי גן החובה ומעלה- מגיל 5 ועד גיל 21. בעיקר מדובר באותם ילדים שנחשבים "מבלבלים", מרביתם בתפקוד גבוה, וקיבלו אבחנות שונות עד כה כגון ADHD, הפרעות בוויסות החושי, ועולה לגביהם שאלה תקשורתית לאורך השנים.

בהתאם למטרות האבחון העולות בשלב הסינון ולגיל הנבדק, יכלול סוג האבחון שיבחר מטלות שונות ומגוונות אשר נוגעות להיבטים רגשיים, בין אישיים וקוגניטיביים ויציירו מפה המתארת (מספרית ואיכותנית) את עולמו הרגשי, תמונת כישוריו לצד קשייו, תפקודי קשב, תקשורת ותפקודו השכלי של הנבדק. ממצאי האבחון חשובים מכיוון שהם מתווים המלצות לסביבת הילד כיצד אפשר לעזור ולסייע לו למצות את כישוריו השונים, וכיצד להתמודד עם קשיים ספציפיים. כמו כן האבחון יכול להמליץ על טיפול מסוים (למשל רגשי, לימודי או תקשורתי).

האם ניתן להתייעץ טלפונית לפני תחילת תהליך? איך פונים?

בהחלט! מוזמנים ליצור קשר טלפוני או להשאיר פרטים כאן ואחזור אליכם בהקדם לייעוץ ולהכוונה: צרו קשר

חשוב להדגיש שלא תמיד ההורים יודעים מראש איזה סוג אבחון מומלץ לילדם. כך שבכל מקרה בו עולה של שאלה של קושי מומלץ ליצור קשר טלפוני ולהתייעץ בשיחת טלפון ישירה עם הפסיכולוג המאבחן, בשיחה קצרה יבחנו הצרכים הספציפיים הראשוניים של הילד, ותינתן המלצה מקצועית לגבי סוג האבחון המתאים לילדכם. התאמת האבחון המדויק לילדך חשובה ביותר, שכן בחירת סוג האבחון נגזר מהשאלה המתבקשת לגבי הקושי התפקודי שמראה הילד וגילו וכן אספקטים נוספים. בשלב הראשון של כל אבחון, מתבצע גם ראיון אינטק עם ההורים, ועל פי הראיון שהוא מפורט ומעמיק יותר מהשיחה הטלפונית הראשונית ליעוץ לסוג האבחון, נקבעים האבחונים הספציפיים יותר בהן מומלץ להשתמש. לעיתים, במהלך האבחון עצמו הפסיכולוג המאבחן מוסיף עוד כלי אבחון, (או מוריד אחרים בהם אין צורך), והכל לפי המקרה הספציפי.

אנו כהורים מוטרדים בשאלה לגבי הילד, אך לא בטוחים אם הוא צריך לעבור אבחון

בוודאי שלא כל ילד שעולים לגביו קשיים צריך לעבור אבחון. לכולנו יש תחומי יכולת לצד תחומי קושי- שאינם דורשים בהכרח אבחון וטיפול, שכן הם בגבולות הנורמה ואינם פוגעים משמעותית בתפקוד היומיומי או גורמים לקושי רגשי מתמשך. לכן חשובה כל כך אותה שיחה ראשונית, בה הפסיכולוג המאבחן שומע את ההתלבטות והקושי שמתארים ההורים, המקרה נבחן לגופו, ולפיו הפסיכולוג ימליץ להורים לאבחון ספציפי, או אף ימליץ שבמקרה של ילדם יתכן שתהליך האבחון אינו נחוץ.

האם האבחון בהכרח יצביע על לקות או הפרעה כלשהיא אצל הילד?

בוודאי שלא. החשש הנפוץ מ"סטיגמה" או "הדבקת תווית" מובן וטבעי. לצד זאת יש לדעת כי בפועל פעמים רבות האבחון חושף קשיים, אך לא כל קושי מוגדר כלקות או הפרעה. בנוסף, פעמים רבות מתן השם לקושי באמצעות מתן האבחנה והסבר לגביה מקל העל ההורים ועל הילד עצמו. כך לדוגמא ילד המאובחן עם הפרעת קשב לומד שאין הוא "אשם" בקשייו, יש להם סיבה, ויכול ללמוד לסנגר על עצמו לאור האבחנה.

מה כולל תהליך האבחון?

תהליך האבחון כולל פגישת היכרות עם ההורים, שמטרתה לקבל רקע ומידע רחב על הילד (סביבתי-משפחתי, התפתחותי, חינוכי, תחומי קושי וחוזק ועוד). לאחר מכן מתבצעות מספר פגישות אבחוניות עם הילד, בהתאם לסוג האבחון הנדרש (בין פגישה אחת באבחוני קשב ואוטיזם ועד ל-4 פגישות באבחונים פסיכו-דידקטיים) . בסיום התהליך (בין מספר ימים ל-3 שבועות בהתאם לסוג האבחון) נערכת פגישת סיכום של הפסיכולוג עם ההורים (גם לילד ניתן משוב במהלך הפגישות עמו), בפגישה נמסרים ממצאי האבחון, הסבר לגבי משמעותיהן והמלצות. בנוסף יימסר לידי ההורים דוח מודפס מפורט המתאר את ממצאי האבחון והמלצותיו.

האם ההורים צריכים להיות נוכחים בפגישות האבחון?

פגישות האינטק והסיכום נערכות עם ההורים. הפגישות שמקיים הפסיכולוג המאבחן עם הילד/ה מתקיימות ללא נוכחות ההורים בחדר. במקרים של ילדי גן או אבחוני תקשורת לפי הצורך יתכן שההורה יהיה חלק מהזמן בחדר האבחון או בסמוך לו.

למי נמסר דוח האבחון?

אבחון פסיכולוגי מוגן בחוק הגנת הפרטיות ולכן חלה עליו סודיות מלאה. דוח האבחון נמסר להורים בלבד והם אלו שיכולים להחליט למי להעבירו לפי שיקול דעתם הבלעדי.

האם דוח האבחון מוכר על ידי רשויות שונות? למשל האם יהיה מוכר לבגרויות ולצה"ל?

האבחונים במקשב מועברים על ידי אבי רבינוביץ'- פסיכולוג חינוכי מומחה.

בנוסף להכשרות בתחום לקויות הלמידה שעוברים פסיכולוגים חינוכיים בתקופת התמחותם, אבי עבר הכשרות ייעודיות לאבחון הפרעות התפתחותיות- הפרעות קשב וריכוז ואוטיזם.

האבחונים מוכרים על ידי הרשויות הבאות: משרד החינוך וכל בתי הספר, צה"ל (כל אבחון שנערך לאחר סיום כיתה ו׳ יהיה תקף גם למבחני הבגרות, וזה כולל את ההתאמות בדרכי היבחנות במידה והומלצו. בנוסף יהיה מוכר גם לצורך המבחן הפסיכוטכני בצו ראשון בצה"ל).

משרד הבריאות (אבחוני ADHD), והביטוח הלאומי (במקשב אבחון אוטיזם מבוצע בכלים המומלצים והעדכניים ביותר לפי נהלי משרד הבריאות והביטוח לאומי)

מה ההבדל בין קליניקת מקשב למכוני אבחון שונים?

מי עורך את האבחון? -כל שלבי האבחון, החל משיחת הייעוץ הראשונית, האינטק, אבחון הילד ומתן התוצאות וההמלצות- נערכים כולם על ידי אבי רבינוביץ', פסיכולוג מומחה ובעל נסיון רב בתחום (אודות).

בקליניקת מקשב קיימת אפשרות ייחודית לשלב בנוסף לסט כלי האבחון הפסיכולוגיים המקובלים גם לפי הצורך בדיקות ממוחשבות (כגון MOXO) ואף בדיקות של ביו-מרקרים שניתן להפיק מתוך בדיקת QEEG. כך שהאבחון הוא מדויק ככל שניתן ומבוצע באמצעות הכלים המעמיקים והעדכניים ביותר.

לגבי אבחוני הפרעות התפתחותיות, בקליניקה נעשה שימוש בכלים מתוקפים המומלצים על ידי משרד הבריאות לאבחון אוטיזם.

לגבי אבחוני קשב וריכוז, בקליניקה קיים סט רחב של כלי אבחון, לכל הגילאים, המאפשר אבחון מקיף ומדוייק ככל שניתן. מלבד אופציה למבדק ממוחשב MOXO, ישנה אפשרות ייחודית לשילוב בדיקת גלי המוח QEEG (כביו-מרקר שאושר ע"י ה-FDA לשיפור דיוק האבחון)

האם הילד יהיה זכאי להתאמות בבית הספר בעקבות אבחון פסיכו-דידקטי?

האבחון מתבסס על מבחנים בעלי נורמות, במידה וממצאי האבחון מצביעים על קשיים משמעותיים יופיעו בהמלצות הדוח גם המלצות לסוג המסגרת הלימודית המומלץ, דרכי הוראה רצויות וכן דרכי היבחנות. חשוב לציין כי המלצות המאבחן נתונות לאישור גורמים נוספים: הועדה הפדגוגית של ביה"ס ובחלק מההתאמות גם ועדה מקצועית במשרד החינוך (לגבי בחינות הבגרות).

האם אבחון פסיכו-דידקטי כולל גם בדיקה של תחומי החשבון והאנגלית?

לא בהכרח, ההחלטה לשלב באבחון פסיכו-דידקטי גם את תחומי החשבון והאנגלית תלויה בחשד לקשיים בתחומים אלו, כפי שעולים לפי הממצאים ראשוניים באבחון. כלומר לאחר המפגש הראשון עם הילד ניתנת המלצה לגבי הצורך בהרחבות באנגלית ובחשבון.

האם אבחון פסיכו-דידקטי כולל בדיקה של תחום הקשב והריכוז?

כל אבחון במקשב כולל בתוכו אבחון של תחום הקשב והריכוז, אולם לעיתים כשעולה חשד להפרעת קשב וריכוז, יומלץ לשלב בנוסף מבדק MOXO על מנת לבסס ביתר דיוק את האבחנה או שלילתה. תוספת מבדק ה-MOXO נחשב כהרחבה בנושא הקשב וריכוז.

אלו סוגי אבחונים מבוצעים בקליניקה?

במקשב מבוצעים סוגי האבחונים הבאים: